פרופ' אורלי רובינשטיין

נוירופסיכולוגית קוגניטיבית, חוקרת את התשתיות הקוגניטיביות, הרגשיות והפיזיולוגיות של למידה ורגש.
המחקר שלי בוחן את הגורמים הנוירו-קוגניטיביים שמקדמים או מעכבים למידה יעילה. במסגרת זו, אני חוקרת כיצד מנגנונים כמו מאמץ קוגניטיבי, מטה-קוגניציה, קשב וחוסן רגשי משפיעים על רכישת ידע. מנגד, אני בוחנת כיצד מצבים כמו חרדה והבדלים אינדיבידואליים בוויסות רגשי יוצרים עומס ומעכבים למידה.
קו מרכזי במחקרי מתמקד באסטרטגיות לוויסות רגשי, כגון הערכה מחדש לעומת דיכוי רגשי. אני בוחנת כיצד בחירה באסטרטגיות אלו משפיעה על מוטיבציה והתמדה במהלך פתרון בעיות שמציבות אתגרים קוגניטיביים ורגשיים.
כיצד אנו חוקרים?
במעבדה שלי אנו משלבים מתודולוגיות התנהגותיות קלאסיות (כגון דיוק וזמני תגובה) עם מדדים פיזיולוגיים מתקדמים ברזולוציה גבוהה. אלו כוללים רישום של פעילות חשמלית מוחית (ERP), מעקב אחר תנועות עיניים (Eye-tracking) ומדידת קוטר האישון (Pupillometry).
שילוב זה של מדדים, מאפשר לנו לזהות שינויים דינמיים בזמן אמת ברמות העוררות, הלחץ והמאמץ המושקעים במטלה.
לדוגמה, במחקרים שעוסקים בחרדה, איננו מסתפקים בבחינת הציון הסופי של המשימה אלא מתארים "מפת זמנים נוירוקוגניטיבית" של המאמץ הקוגניטיבי והרגשי שהלומד/ת משקיע/ה במהלך פתרון בעיה. באמצעות ניטור רציף של פעילות פיזיולוגית, אנו שואפים לקבוע האם אדם הפותר בעיה מורכבת וחווה לחץ ו/או חרדה, מפגין תגובה פיזיולוגית מוקדמת של עוררות, אשר מובילה לניהול לקוי של מאמץ קוגניטיבי עוד במהלך שלב ההכנה למטלה (עוד לפני שהוא נחשף למורכבות המשימה עצמה).
באמצעות חיבור בין פסיכולוגיה, מדעי המוח וחינוך, מטרתי היא לקדם הבנה תיאורטית של הקשר הדינמי בין מחשבה לרגש. שאיפתי היא לתרגם תובנות אלו לפרקטיקות חינוכיות ולמדיניות פדגוגית מבוססת ראיות שמטפחות חוסן, התמדה ושוויון הזדמנויות בקרב תלמידים ותלמידות.
תחומי המחקר המרכזיים
אסטרטגיות לוויסות רגשי: השפעת הערכה מחדש (Reappraisal) ודיכוי (Suppression) על תהליכים קוגניטיביים.
למידה ופתרון בעיות בתנאי אי-ודאות: כיצד המערכת הנוירו-קוגניבית מעריכה את דרישות הקשב שנדרשות למטלה, וכיצד היא מקצה משאבים תחת לחץ ותנאי אי וודאות.
חרדה ולמידה: המנגנונים הפיזיולוגיים והקוגניטיביים שבאמצעותם חרדה משבשת למידה ופתרון בעיות יעילים.
מדדי מאמץ קוגניטיבי ורגשי: מיפוי הזמנים של גיוס משאבים קוגניטיביים כמו קשב, באמצעות מדדים פיזיולוגים.
שיתופי פעולה באוניברסיטת חיפה:
מרכז אדמונד ג'יי ספרא לחקר המוח לחקר לקויות למידה